פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ז׳:ד׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ז׳:ג׳ פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ז׳:ה׳ »

7 וְהָתַנִּי מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶּן טוֹבִים סוּס אֶחָד לְהִתְעַמֵּל בּוֹ וְעֶבֶד לְשַׁמְּשׁוֹ. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאַנְשֵׁי הַגָּלִיל שֶׁהָיוּ מַעֲלִין לְזָקֵן אֶחָד לִיטְרָא בָּשָׂר פִּי צִפּוֹרִין בְּכָל יוֹם. וְאֵיפְשָׁר כֵּן אֶלָּא דְלֹא הֲוָה אֲכַל עִם חוֹרָנִין.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ז׳:ד׳

7 והתני. בניחותא כלומר וכן תני נמי שם.

8 מעשה וכו' לפי שהיה רגיל כך וכמו שפסקו להמשפחה כל כך הרבה שיהיו יכולין להתפרנס כפי שהיו רגילין:

9 ואפשר כן. בתמיה וכי מצווין הן ליתן כמו מעדנים אלו.

10 אלא דלא הוה אכיל עם חורנין. כלומר מפני שהיה רגיל שלא לאכול שום תבשיל הנעשה עם מאכלים אחרים. א"נ שהיה רגיל לאכול בלבדו תמיד ומתנהג בחשיבות הרבה ובמעדנים כאלו וכפי שהיא רגיל כך היו מעלין לו:

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ז׳:ג׳ פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ז׳:ה׳ »